בתקופות של אי ודאות ביטחונית, כאשר כותרות על עימות אפשרי בין ארצות הברית לאיראן ממלאות את סדר היום, טבעי שהלב מתכווץ והשווקים מגיבים בעצבנות. אולם דווקא ברגעים כאלה נדרש מבט רחב, שקול וארוך טווח. מבט שמשלב בין נתונים כלכליים קרים
לבין עמוד שדרה פנימי של אמונה וביטחון.
עבור משקיעים רבים צריך גם תזכורת לכך שלא כל סערה מחייבת תגובה פזיזה. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת כי פעמים רבות דווקא מתוך רגעי המשבר הגדולים ביותר נבטו תקופות של צמיחה משמעותית.
שוק ההון מביט קדימה גם כשהעשן באוויר
שוק ההון מטבעו צופה פני עתיד. הוא מגיב במהירות לאירועים ביטחוניים, אך לעיתים קרובות התגובה הראשונית רגשית, ורק בהמשך מגיע שלב ההתייצבות בהתאם להתפתחויות בפועל.
כך היה לאחר מלחמת לבנון השנייה, וכך גם לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023. בתחילה נרשמו ירידות חדות, ובהמשך תהליך התאוששות עם התבהרות התמונה האסטרטגית.
במצב הנוכחי ניתן לשרטט שלושה תרחישים מרכזיים.
הסלמה ממוקדת וקצרה עשויה להביא לתנודתיות חריפה אך זמנית, עם פוטנציאל להתאוששות מהירה אם יתברר שהעימות אינו מתרחב.
מערכה אזורית ממושכת עלולה ליצור תקופה ארוכה של חוסר ודאות ולחץ על הצמיחה ועל שוקי ההון.
פגיעה אסטרטגית משמעותית באיראן עשויה להפחית את תפיסת הסיכון של ישראל בעיני משקיעים בינלאומיים ולשנות את תמחור הנכסים המקומיים.
איראן נתפסת בעיני רבים כגורם מממן ומכוון של מוקדי חוסר היציבות באזור. אם אכן יתחולל שינוי מהותי ביכולותיה, עשויה להיווצר מציאות ביטחונית אחרת ולצידה גם תפיסה כלכלית שונה של רמת הסיכון בישראל.
שער הדולר כברומטר של פחד ויציבות
בתקופות של מתיחות ביטחונית השקל נוטה להיחלש והדולר להתחזק. מדובר בתגובה מוכרת של שווקים למצבי אי ודאות, מעבר לנכסים הנתפסים כבטוחים יותר והקטנת חשיפה מקומית.
במידה שתתבהר תמונה של יציבות ואף התחזקות אסטרטגית, ייתכן תהליך הפוך. חזרת השקעות זרות, ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות מחודשת של השקל.
שוק המטבע משקף בעיקר ציפיות, ולעיתים הוא גם הראשון לשנות כיוון כאשר המציאות מתייצבת.
ריבית וזהירות מוניטרית
בכל הקשור לריבית, נגיד בנק ישראל נוטה לפעול בזהירות רבה בתקופות של אי ודאות.
הסלמה ביטחונית עלולה להשפיע על האינפלציה דרך עליית מחירי דלק, טיסות ויבוא, ולהגדיל את הוצאות הממשלה. במצב כזה סביר שהבנק המרכזי יעדיף להמתין עם הפחתות ריבית, גם אם המשק יפגין סימני האטה.
לעומת זאת, אם יתברר שהאירועים קצרים ומוגבלים והמשק ממשיך להפגין חוסן, תיתכן חזרה הדרגתית למסלול מוניטרי מרחיב יותר בהמשך.
החוסן הכלכלי הישראלי
הכלכלה הישראלית הוכיחה בעשורים האחרונים עמידות יוצאת דופן. חדשנות טכנולוגית, יזמות, שוק עבודה דינמי ומגזר פיננסי יציב יצרו בסיס איתן גם בתקופות מורכבות.
אין בכך כדי לבטל סיכונים. שווקים יכולים לרדת, תנודתיות עלולה להחריף ואי ודאות עשויה להימשך. אולם למשקיע ארוך טווח, ההיסטוריה מזכירה שוב ושוב כי החלטות המתקבלות מתוך בהלה נוטות להיות היקרות ביותר.
דווקא בתקופות כאלה נבחנת היכולת להבחין בין רעש לבין שינוי עומק אמיתי. בין אירוע נקודתי לבין תמורה מבנית.
העתיד הכלכלי של ישראל יוכרע לא רק בזירה הביטחונית, אלא גם ביכולת לשמור על אחריות פיסקלית, מדיניות מוניטרית שקולה ואמון ציבורי. בתוך המתח שבין אמונה למציאות, בין סיכון להזדמנות, נדרש מבט מפוכח, סבלני וארוך טווח.
ובתוך אותו מבט, גם כאשר ענני אי ודאות מתקבצים באופק, ניתן לראות לא רק את האיום אלא גם את האפשרות.